עריכה : אינג' ב. אילן
פנל מבודד נקרא גם פנל סנדוויץ' .המילה סנדוויץ' אגב , קרויה על שם הרוזן מונטאגיו (המאה ה-18) מהעיירה האנגלית סנדוויץ' .
למרות שהעולם אימץ את המילה ,השיטה שבה כורכים מאכל בין 2 פרוסות לחם היא לא המצאה של הרוזן שהרי ידוע ,שכבר בתקופת התנאים הילל הזקן היה כורך את בשר קורבן הפסח עם המרור בתוך מצה.
ובחזרה לענייננו. אם נביט במבנה של פנל קיר או פנל גג לדוגמה , נמצא שבדומה ל "סנדוויץ" הוא עשוי מ"פרוסה" עליונה עשויה פח דק, "פרוסה" תחתונה ,עשויה גם היא מפח דק וביניהם מילוי (ליבה) עשויה קלקר או חומר אחר כגון צמר סלעים דחוס או פוליאוריתן מוקצף.
ברעיון עצמו החלו להשתמש עוד בשנות החמישים בארה"ב . אז השתמשו בקרטון קשיח בתור מילוי הנועד לבידוד , שהודבק בין שני דיקטים (פלטות עץ דקות).
השימוש בפנל מבודד עם ליבת קלקר לעומת ליבת הקרטון ,החל עוד בשנות השבעים של המאה הקודמת . זה החל בכך שה "פרוסה" העליונה והתחתונה היו עשויות מעץ , ובמשך הזמן החלו להשתמש בחומרים אחרים כגון פח ,אלומיניום ועוד .
אז מה הרעיון ומהו היתרון ?
הרעיון הוא יצירת חיבור של 3 חלקים שעובדים כיחידה אחת משולבת ,תוך שיתוף פעולה הדדי והעברת כוחות פנימית מחלק לחלק .היכולת לשאת עומס, של אותם חלקים כשהם מודבקים זה לזה היא הרבה יותר גבוהה מסך היכולות של אותם חלקים כאשר הם פועלים בנפרד, וזהו למעשה היתרון .
ניקח לדוגמה פח דק .נניח עליו פלטת קלקר ללא הדבקה , ומעל הקלקר נניח פח דק ללא שום הדבקה ביניהם.
גם כאן קיבלנו סוג של פנל מבודד אבל אם נניח פנל כזה בין 2 קירות ,אנו עלולים לקבל קריסה של הפנל כיוון שכול אחד מהחלקים עובד בנפרד.
לעומת זאת כאשר מחברים את החלקים באמצעות דבק פוליאוריתני מיוחד ,הם עובדים כיחידה אחת והיכולת שלהם לשאת משקל כשהם מודבקים כיחידה אחת גדול לאין שיעור מהיכולת שלהם לשאת משקל כשהם לא מודבקים זה לזה .
הדבר דומה לקורת פחים מפלדה (ראה שרטוט 1 ) .הקורה מורכבת מפח אופקי עליון (נקרא פלאנג' או אגף עליון ), פח אנכי שנקרא דופן הקורה, ופח אופקי תחתון (אגף תחתון ).
לעומת הפנל המבודד ,מה שמחבר בין החלקים הוא הריתוך . כיוון שכוחו של הריתוך גבוה יותר מהדבק וכיוון שעוביו של הפח בקורת פחים הוא עשרות פעמים ויותר ,גבוה מעובי הפח של הפנל ,הקורות הללו יודעות לקבל על עצמן עומסים אדירים .
ובחזרה לפנל : כדי שהפחים והקלקר יעבדו יחד ,הדבק והקלקר אמורים להיות מספיק חזקים ואיכותיים כדי להעביר את כוחות החיכוך (גזירה) שנוצרים בזמן שהפנל מונח בין 2 קירות.
בזמן שהפנל מונח בין 2 הקירות הפח התחתון נמתח ,הפח העליון "מרגיש" לחוץ ואת הכוחות הללו הדבק מעביר מהפחים לקלקר .וכך נוצר איזון .הדבק והקלקר מגשרים בין 2 הפחים בדיוק כמו שהריתוך והדופן עושים בקורת הפחים . ישנו כמובן הסבר הנדסי מורכב יותר כיצד בדיוק עוברים הכוחות, אך אנו כאן על מנת לפשט .
חישוב הנדסי פשוט יוכיח שככול שעובי המילוי (הקלקר) גדול יותר , כוחות המתיחה והלחיצה על הפחים יהיו קטנים יותר וכך גם הכוחות על הדבק יהיו קטנים יותר.
גם המשקל שניתן להעמיס על הפנל יהיה גדול יותר וכך גם המרחק בין הקירות שעליהם נוכל ל"הושיב" את הפנל יהיה גדול יותר (שלא לדבר על בידוד טוב יותר מחום וקור ).
כול זאת לעומת פנל דומה אך עם מילוי קלקר דק יותר , שנתון לאותם תנאי שטח.
חשוב לדעת שהפנל מוגבל ביכולתו לגשר על מרחקים בין קירות . גם כוח ההדבקה של הדבק בין הפח לקלקר הוא מוגבל ,וככול שנגדיל את העומס הפועל על הפנל או נניח את הפנל בין קירות שמרחקם גדול מידי, עלול להתרחש מצב שהפנל ישקע/יקרוס או שהפח יתנתק מהקלקר ונקבל קריסה /שקיעה גדולה ומסוכנת של הפנל .
על מנת להימנע מכך עשוי המתכנן (מהנדס ) לבקש להוסיף קורות חיזוק בתחתית הפנל למנוע את אותה שקיעה וקריסה .
איכות
כמו בכול מוצר ,גם בתחום הפנלים המבודדים יש לעיתים פערים גדולים בין הספקים השונים במחירים של פנלים מבודדים ,שנראים לכעורה דומים .יש לדעת שגם בתחום זה ישנם פנלים מבודדים זולים אך פחות איכותיים.
האיכות הירודה יכולה לבוא לידי ביטוי בצמצום עובי הפחים ,צמצום עובי הצבע , איכות גרועה וצפיפות נמוכה של הקלקר ,צמצום וחיסכון בכמות הדבק בין הקלקר והפחים.
הדברים משפיעים כמובן על איכותו, יכולותיו ,ועמידותו של הפנל המבודד לאורך הזמן
